למה לא לסמוך על האינטואיציה "ולזרום" במשא ומתן?
שאלה טובה, כמו שמרואיינים אוהבים לומר,
נגיע למקום, נראה עם מי יש לנו עסק
ולפי זה נתנהל, נסמוך על תחושות הבטן שלנו,
ציטוטים אמיתיים ששמעתי ממנהלים,
אנשי רכש, מנכלים ועוד…
אין לי דבר וחצי דבר נגד
אינטואיציות ותחושות בטן
הן בהחלט חשובות ויש להן משקל בהחלטות,
יחד עם זאת, לסמוך רק על תחושות בטן,
ולא להגיע מוכנים למשא ומתן,
זה כבר בגדר חוסר אחריות כלפי העסק שלך,
או כלפי מי ששלח אותך לנהל מו"מ.
הכנה לפני מו"מ זה לא מותרות ולא פריווילגיה,
זאת חובה.
במה כלולה הכנה?
- מנטלית ורגשית.
- פתיחות ויצירתיות.
- טכנית: ידע בתחומים הרלוונטיים, מדדים, מצב שוק.
- הכנת סמול טוק: מי הצד השני?
- אלטרנטיבות.
נכון, ישנה עבודת הכנה לא מעטה לפני תחילת המשא ומתן,
ורשימה זאת היא בהחלט מצומצמת ולא מקיפה את כל ההכנה הנדרשת,
אך היא תחילת הדרך לשינוי באופן שאתם מנהלים מו"מ.
כשרוצים לשלוט בתוצאות חייבים לשלוט בתהליך.
את הפוסט הזה כתבתי עכשיו
כי קולגה אמר לי,
תראי את אומרת שאי אפשר
לסמוך על אינטואיציות,
נכון, אמרתי.
אבל באופן הזה יכול להיות
שאנשים שאוהבים לעבוד רק
על פי האינטואיציה, לא יבואו אלייך.
נכון, אמרתי, אנשים שרק עובדים על
תחושות בטן, לא מתאימים לשירות שלנו,
כמו שאמרתי, אצלנו בזופה, מנהלים משא ומתן
באופן מקצועי, אנחנו מכבדים את האינטואיציה
אבל לא רק.
אז תנו לתחושות הבטן שלכם, אם יש לכם,
מקום, אבל אל תסמכו רק עליהן,
תגיעו מוכנים.
קשה, פנו לזופה, אנחנו פה בדיוק בשבילכם.