למה אני לא חוגגת את יום האישה?

אנחנו בעיצומה של מלחמה באירופה
ואף אחד אינו יודע את אחריתה.
בימים טרופים אלו,
עלתה בי המחשבה,
מה קורה עם נשים בזמן מלחמות?
הן תמיד תהיינה הבטן הרכה
אשר קל לפגוע בהן,
חיילים הכובשים עיר,
גם במאה ה21,
האם הם יכבדו חוקים ונורמות
ביחס לנשים?
או שנשמע חלילה על מעשי זוועה
שיעשו בנשים?
לא חושבת שקמפיין הmetoo,
הוא אשר ימנע או יבלום
חייל חסר מוסריות לפגוע באישה.
כן, נשמע הזויי לדבר על
מלחמה ופגיעה בנשים
בעידן שלנו, אשר נלחם על שיויון בשכר,
אך כולנו צריכות היום לחשוב
על הנשים באוקראינה ולקוות
שלא יאונה להן רע,
כי בסופו של יום הכל מתחיל
ונגמר בחינוך,
תמיד הרגשתי יותר מחויבות
ואחריות ללמד את חמשת בניי
כבוד והערכה לנשים
מאשר להגן על ביתי היחידה.
גם במחוזותינו אנחנו עדין
מתמודדים עם אמירות והתנהגויות
המבזות ומשפילות נשים,
אני כאישה חרדית,
העוסקת בתחום גברי,
קשוח לכאורה, ניהול מו״מ עסקי,
נתקלת לעיתים בתגובות
לא הולמות , גם ממרום גילי,
אני נכנסת לחדר ובו יושבים
מספר מנהלים בכירים,
ולא פעם רואה את מבטי התמיהה
ואף הזלזול, כאלו את? גם אישה וגם חרדית,
נכנסת פה למו״מ עסקי וחשוב?
הדרך עוד ארוכה,
נעשים צעדים חשובים,
העלאת המודעות היא בהחלט
מקדמת את הפתרונות,
יחד עם זאת,
השנה ביום האישה
לא אחגוג,
כמחווה לכל הנשים באוקראינה.
בתפילה לשלום עולמי.